המדריך להורות מעצימה ברוח ה NLP
פרק 7:  משמעת, גבולות, עונש - כן או לא

'כשאת אומרת 'לא' למה את מתכוונת'?

כל דבר על פני האדמה פועל על פי  חוקים מסוימים .
לכל מקום ולכל מסגרת מערכת חוקים וכללים
משלה השומרת על הסדר.

ילדים זקוקים לגבולות בדיוק כמו שהם זקוקים
לאהבה. הגבולות מקנים להם בכל הגילאים תחושה של
סדר וביטחון בעולם הגדול והמורכב.

ילדים מחפשים את החוקים והכללים , שואלים את
הוריהם לעיתים קרובות מה מותר ומה אסור ונענים

לגבולות בטבעיות.

הגבולות מכינים את הילד לחיים  בחברה. באמצעות הגבולות לומד הילד

בהדרגה לצאת מן העמדה האגוצנטרית של הילדות המוקדמת ולתת מקום לאחר .

הקניית גבולות וציות לחוקים וכללים היא הדרך היחידה לנהל חברה אנושית מתוקנת.

הציבו לילדיכם גבולות ברורים ויציבים של כללי התנהגות המותאמים לגילם.
הסבירו לילד את ההיגיון העומד מאחורי הכללים (כאשר ניתן לעשות

זאת מבחינת גילו והבנתו) ואפשרו לו חופש בחירה בתוך מסגרת הכללים.
(למשל: עליך להתרחץ כל יום. האם אתה בוחר להתרחץ לפני או אחרי האוכל?).

ילדים  זקוקים לשמוע 'לא' מהוריהם גם אם הם מגיבים בכעס ואכזבה לנוכח הסירוב.

הורים רבים מרצים את הילד בגלל החשש לעמוד בפני עימותים באופן כללי או  בגלל הרצון להימנע מ'פדיחות 'במקומות ציבוריים או בפני אנשים .

הורים אשר 'זורמים' עם התביעות והדרישות של ילדיהם, הופכים ל'כלי' בידיהם.

הילד לומד שה'לא' של ההורים חסר משמעות שכן אם הוא רוצה משהו עליו פשוט להמשיך ולהתעקש, עד שה'לא' הופך ל'כן'. בדרך זו המילים מאבדות את משמעותם והילד לומד לא להקשיב ולא להתייחס למילים של ההורים ש'אינם מחזיקים מים'.

כמנהלת מסגרת חינוכית לנוער בסיכון פגשתי ילדים רבים שהתקשו  לקבל 'לא'.
אין דבר עצוב מזה. מדובר בילדים  שלא למדו להפנים סמכות.

הם משוכנעים תמיד בצדקתם, אינם מבינים משמעותם של גבולות ואינם יודעים
כיצד להתמודד ואיך  לשאת את התסכול נוכח האיסור.

הם ינסו לקבל את רצונם בכל דרך או מניפולציה אפשרית. ילדים אלו יהיו מעורבים בבעיות משמעת רבות בביה"ס, בצבא (אם יצליחו להתגייס) ובמקומות העבודה.

בהצבת גבולות וכללים לילדים מומלץ לבחור אך ורק בכללים מאוזנים ונחוצים לחיים, הנגזרים מתוך הערכים שלכם ההורים .


לאחר שנקבעו הכללים, הקפידו לשמור עליהם. אם החלטתם להפגין גמישות

בנוגע לכלל מסוים, עשו זאת מיוזמתכם ותוך מתן הסבר הגיוני לילד
ולא כתוצאה ממניפולציה שהפעיל עליכם.

ומה לגבי עונשים?
הורים רבים מתייעצים איתי בעניין זה. האם צריך להעניש ילדים, מתי להעניש ואיזה עונש מתאים כנגד איזה מעשה. לעיתים קרובות העונש 'נזרק ' בשעת כעס או
במהלך ריב עם הילד/ה– 'את לא יוצאת שבוע מהבית!! '
'אני לוקחת לך את הטלפון!! ' ועוד ....


עונש כזה מבטא יותר את חוסר האונים של ההורה מאשר חשיבה חינוכית .

הילד יבין שההורה כועס עליו, שמתנהל בבית מאבק כוחות וידו של ההורה

על העליונה. במצב כזה העונש הוא מעין 'שוטר חיצוני' עצבני שמצייתים לו
בלית ברירה.

בנוסף, לעיתים,  לאחר הכעס  והעונש שנזרק באופן שרירותי וללא מחשבה
אנחנו נמלאים אשמה וחרטה ועוברים ממצב של כעס למצב של ריצוי
ובכך מבלבלים את הילד עוד יותר.

בעניין העונש כדאי  להבין  כי האדם לא נענש בגלל המעשים שלו אלא על ידם
ושבעצם היקום הוא המורה החכם ביותר.
ילד שהתנהג לא יפה, כבר 'נענש' על התנהגותו: אם נהג  באלימות בבית הספר, יתכן שילדים יפחדו להתקרב אליו והוא 'יענש' בבדידות חברתית. אם שיקר ,למשל,

הרי שפגע במוניטין שלו וילדים  יתקשו להאמין לו וכך הלאה..


לכן, כאשר ילד מתנהג לא יפה ולאחר שנרגעו הרוחות, מומלץ לנהל איתו שיחה על התנהגותו:
מדוע התנהגת כך ?
האם התנהגותך  השיגה את מטרתה?
באיזה מחיר ?
האם יש דרכים נוספות טובות יותר להשגת המטרה?

שיחה כזו, ממקום חומל, מפתחת את החשיבה,מעוררת את הרגישות לזולת ומאפשרת לילד לבחור את ההתנהגות שלו, במקום לשחזר דפוסים אוטומטיים.


ככלל אני אומרת, אם הילד לא עשה משהו חמור באמת, עדיף להתעלם .
לא צריך לתת 'מקום' לכל מעידה קטנה ולא כדאי שהילד יתרגל לקבל תשומת לב כתוצאה  מהתנהגות שלילית, שאיננו מעוניינים לחזק.

לעומת זאת, כאשר מבחינים שהילד הצליח להתגברעל יצרו ולהתנהג כראוי,

זה המקום לפרגן ולהאדיר, לדבר בשבחו ובשבח  המעשה או המידה הטובה .
כך נעודד אותו  להתנהגות ראויה ולמעשים טובים .


בהצבת גבולות וכללים יש להציג במידת האפשר אחדות דעים בין ההורים.
במשפחות בהם  אבא מתיר מה שאמא אוסרת ולהפך, מקבלים הילדים מסרים מאד מבלבלים. ילדים אלו לומדים שסמכות  היא דבר 'נזיל', שהכללים 'גמישים' וניתן  לכופף אותם  באמצעות פניה אל הגורם הנכון .

ילדים אלה ילמדו לציית למי שחזק יותר מבלי להפנים את הצורך או ההיגיון שעומד מאחורי הכלל. הם ילמדו לעשות מניפולציות בין גורמי הסמכות השונים .

אלו הילדים אשר ישמעו רק בקולה של המחנכת, אבל 'יצפצפו' על המורים האחרים.
בצבא, בבגרותם הם  יצייתו למפקד הבכיר אבל יזלזלו   במפקד הזוטר וכך הלאה .

ומה לגבי מריבות בין אחים?
הורים רבים חווים תסכול וחוסר אונים גדול אל מול המריבות בין ילדיהם .
הם אינם יודעים האם, מתי ואיך להתערב. מדובר בסוגיה מורכבת מאד.

מצד אחד הורים מבינים שלא תמיד  נכון וצריך להתערב, אבל מצד שני ילדים יכולים להיות אלימים זה כלפי זה וכאן נשאלת השאלה, מה נחשב סביר ונורמלי ומתי הם מסכנים זה את זה ועלינו להתערב. 

חשוב להבין כי ריבים בין האחים, מעצבנים ככל שיהיו הם דבר טבעי המשרת צורך התפתחותי. תקופת הילדות משמשת שדה אימון לחיים האמיתיים. באמצעות הריב לומדים הילדים להסתדר בחיים, לנהל קונפליקטים, להבין את הזולת, להכיל שונות, לתמלל רגשות, ללמוד לסלוח וכו.'

ילדים נוטים לריב בעיקר לעיניי הוריהם על מנת לערב אותם ולזכות בנקודות זכות.

מומלץ להימנע מלהתערב במידת האפשר. ההתערבות מסלימה את הריב

לעיתים קרובות ומייצרת יחסי כוחות קבועים של 'מציק' ו'קורבן'.

ריבים בין האחים יכולים להיות  מורכבים , הם לא תמיד 'אשמתו' של האח הגדול או האח הקטן . כאשר איננו מתערבים אנו מלמדים את הילדים להיבנות מכוחם

שלהם ולא להיות מניפולטיביים. ההתערבות עלולה לגרור את ההורה
לנקוט עמדה בריב ובסיטואציה שאינה ברורה לו עד הסוף.


בריבים אלימים, מגיל מסוים,  כאשר יכולת הדיבור והתקשורת מפותחת דיה, מומלץ לנקוט עמדה תקיפה המראה כי  אלימות איננה הדרך. במצב זה, אם ההורה

מתערב יש לקפח את שני הצדדים באופן שווה. כך למשל, אם מתנהל ריב אלים
סביב משחק או חפץ מסוים יש להחרים אותו עבור שני הצדדים עד שילמדו לחלוק
ולשחק ביחד.

ככלל אם אנו נאלצים להתערב בריב בין אחים מומלץ לנקוט בעמדה שוויונית במידת האפשר כלפי שני הצדדים, אלא אם נעשה  מעשה חמור מאד מצד אחד הילדים כלפי ילד אחר ואנו בטוחים במאה אחוז שהבנו נכון את הסיטואציה .

הורים יקרים,  
ההורים הם המטפלים הטובים ביותר לילדיהם!
 לכם יש את היכולת לעזור לילדכם לצמוח לגרסה הטובה ביותר שלהם
ולמצות את מלא הפוטנציאל שלהם.
אני מזמינה אתכם ללמוד NLP  ולקבל את הכלים המתקדמים ביותר שנחקרו ונמצאו אפקטיביים כדי לעשות זאת בעצמכם.
לפרטים והרשמה לקורס הקרוב לוחצים כאן: