המדריך להורות מעצימה ברוח ה NLP
פרק 8:  גיל הינקות - התקופה הקריטית

התינוק  נולד חסר אונים ותלותי לחלוטין. הוא אינו מסוגל
לתור את הסביבה, למצוא מזון ושתייה ולהגן על עצמו

מפני סכנות.
כיוון שכך מותאם התינוק מבחינה התפתחותית- אבולוציונית
להיקשרות עם גורם מטפל שידאג לסיפוק כל צרכיו.

אני ממליצה לכל הורה טרי לקרוא בעיון את
תאוריית ההיקשרות  (Attachment Theory)

של ג'ון בולבי.
מדובר באחת התאוריות החשובות והמכריעות ביותר
בפסיכולוגיה התפתחותית ובפסיכולוגיה בכלל .

התאוריה מסבירה כיצד הקשר שמתפתח
בין הילד להורה המטפל בו במהלך שנת חייו הראשונה בונה ומעצבת את יחסו של האדם לעצמו ולסובבים אותו למשך כל חייו !!!

הכרת התיאוריה, העוסקת בהיקשרות וסגנונותיה השונים , תגרום לכם

ההורים להבין, עד כמה חשוב להתגייס לטיפול מיטבי בילדים בשנות חייהם
הראשונות וכיצד בסיס טוב בילדות המוקדמת הוא המפתח לגישה חיובית

ובריאות נפשית לכל אורך החיים.

סוג ההיקשרות בין התינוק לבין הדמות המטפלת בו תלוי ביכולת של המטפל לקלוט את הסימנים שהתינוק משדר ולהגיב אליהם בהתאם.

מכאן, שתפקיד המטפל, מעבר לסיפוק הצרכים הפיזיולוגיים של התינוק,

גם ליצור עבורו סביבה בטוחה שתרגיע אותו ותווסת את רמת החרדה שלו .

הבסיס הבטוח מאפשר לתינוק לחקור את הסביבה ולפתח עצמאות מבלי לחשוש  מאבדן הקשר עם דמות ההיקשרות.


כאשר התינוק חש במתח או חרדה, הוא יכול לפנות לדמות ההיקשרות על מנת להירגע. יכולת התנסות זאת הנה בעלת חשיבות קריטית לבניית ביטחון

עצמי ואמון בעולם.

מודל ההיקשרות הוא שקובע באיזה מידה התינוק רואה ומרגיש את עצמו אהוב על ידי דמות ההתקשרות שלו. תחושות טובות ונעימות של שובע, נוחות, הכלה, הנאה
ואהבה ע"י הדמות המטפלת העיקרית, המעידות על 'דפוס היקשרות בטוח ' יתורגמו  בבגרות לאמון באנשים ובעולם והכרת הטוב. 

תחושות קשות בגין טיפול בלתי ראוי בינקות, המעידות על 'דפוס היקשרות בלתי בטוח -  חרדתי  או נמנע' יתורגמו בבגרות לחרדה, דימוי עצמי נמוך, חוסר
בטחון וחוסר אמון בסיסי באדם ובעולם.

הקשר של התינוק עם הדמות המטפלת בשנת חייו הראשונה, יהווה את

האבטיפוס של כל הקשרים שיצור בעתיד. זהו המודל שיכתיב לילד עקרונות
יסוד של חיים רגשיים וחברתיים. בהתאם לו  יעריך הילד את מידת ההערכה
שרוחש כלפיו הזולת ואיכות הקשר שניתן  לצפות לו.


מודל פנימי זה מתגבש  על פי בולבי, בשנת חייו הראשונה של התינוק

 ויהיה קשה מאד לשנותו. מכאן, שדווקא כאשר נראה כי התינוק קטן מאד
ואינו 'קולט' לכאורה מי מטפל בו ואיך, יש לדאוג לספק לו בעקביות,

מעבר לסיפוק צרכיו הפיסיים, הרבה מאד חום ואהבה על ידי דמות

מטפלת ראשית. אהבת התינוק, המשתקפת בעיניו של המטפל הראשי, 

היא הבסיס הראשוני לאהבה ולהערכה עצמית שילוו אותו לכל חייו.

חשוב לזכור שבגיל זה ההבנה של התינוק דלה ומשאביו מוגבלים ביותר.

התינוק עדיין איננו יודע כיצד להרגיע את עצמו באמצעות מחשבות

ודיבור פנימי. הוא איננו יכול לומר לעצמו – 'אמא הלכה, אבל עוד
רגע היא תשוב'. לכן בחודשי החיים הראשונים כאשר אמא הולכת,

או הרעב לא נענה, החרדה היא קשהוקיומית ולא ניתן להתגבר עליה

באמצעים פנימיים.

ככלל אצבע ניתן לומר כי ככל שמדובר בילד צעיר יותר ונטול משאבים,

כך הפגיעה בו, אם מתרחשת, תהיה קשה יותר ובעלת השלכות חמורות יותר.
הדבר אמור לענייני הזנחה, התעללות או אף פגיעה מינית.

ההנחה כי ילד קטן לכאורה איננו מבין או זוכר, איננה נכונה כלל.

נהפוך הוא – הגוף זוכר והעובדה שהמוח עדיין לא יודע לעבד, לעודד או להסביר מותירה אותו חשוף וללא כל הגנה.

תינוקות שגדלו בתנאים של הזנחה, תינוקות שצורכיהם הפיסיים סופקו, אך לא זכו לחום ואהבה, כמו למשל בבתי יתומים או בתי חולים, עלולים לסבול מפגיעה
ראשונית או הפרעת אישיות בלתי ניתנת לטיפול. שנים של טיפוח וטיפול

לא יצליחו לבטל רושם ראשוני של חוסר אונים בינקות, כאשר העולם נחווה

בגוף ובחושים כמקום כאוטי ואכזרי שאיננו מכיר בך ואיננו דואג לך.

זו הסיבה לכך שקיימים ארגונים המגייסים מתנדבים לחיבוק ועירסול  תינוקות עזובים במוסדות ובתי חולים. בנוסף, קיים ביסוס מחקרי לטענה שתינוקות

וכן גורי קופים, שאינם זוכים לחום ואהבה חשופים יותר למחלות ומוות
גם כאשר צרכיהם הפיסיים מסופקים.

בהקשר זה זכורה לי שיחה עם חברה שהחליטה לצאת לדרך עצמאית במהלך

חופשת הלידה כאשר בתה הקטנה היתה בת שלושה שבועות.
חברתי תכננה להביא מטפלת עד לשעת הצהריים, בהמשך  לשלוח את התינוקת הקטנטנה לצהרון ולהגיע לטפל בה רק לפנות ערב. כאשר הצגתי בפניה

את תאוריית ההיקשרות והסברתי לה בהרחבה על  חשיבות הטיפול בגיל הזה,

דחתה את תכניתה באחת והחליטה להישאר בבית ולטפל בבתה בשנת
חייה הראשונה.

לסיכום – הטיפול בתינוק בשנת חייו הראשונה הנו קריטי להתפתחותו.

בתקופה זו התינוק חשוף לכל וחסר אונים. עליו לקבל יחס חם,
הערכה ואהבה מדמות מטפלת עיקרית, אשר תהווה בסיס איתן לגישה

חיובית עקבית ובריאה כלפי החיים לאורך כל חייו.

ככלל חשוב להבין כי בגיל הצעיר באופן כללי הילד זקוק להרבה מאד

תשומת לב ואהבה כיוון  שהוא בונה את הדימוי העצמי שלו על סמך

תגובותיהם של אנשים אחרים.

הוא זקוק לעיניים של ההורה כאשר הוא רוכב על אופניו, צולל בבריכה  

או מתמודד עם משחק חדש. תשומת הלב שתינתן לילד בגיל הצעיר
תעניק לו תחושת ערך ובטחון לאורך כל חייו .

הורים יקרים,  
ההורים הם המטפלים הטובים ביותר לילדיהם!
 לכם יש את היכולת לעזור לילדכם לצמוח לגרסה הטובה ביותר שלהם
ולמצות את מלא הפוטנציאל שלהם.
אני מזמינה אתכם ללמוד NLP  ולקבל את הכלים המתקדמים ביותר שנחקרו ונמצאו אפקטיביים כדי לעשות זאת בעצמכם.
לפרטים והרשמה לקורס הקרוב לוחצים כאן: