איך מטפלים בכאב רגשי?

- למה זה עדיין כל כך קשה לי? חלף כבר כל כך הרבה זמן.

- תראי, אני רק מתחילה לדבר על זה ועולות לי דמעות?

- בא לי כבר לשכוח מזה, להשאיר את זה מאחורי'

השיחה הולכת ומתקדמת, הדברים שהיא אומרת

כבר פחות מטרידים אותה, הדיבור 'מנרמל' את הכאב.

בהמשך היא אומרת:

'מעניין, אף פעם לא חשבתי על זה בצורה הזאת,

למדתי מזה כל כך הרבה דברים..את צודקת..'

ככה זה בטיפול- מקבלים תובנות רבות

וזווית חדשה על החיים והאירועים שעברנו.

לכן נאמר - 'אין החבוש מתיר עצמו מבית האסורים':

לא תמיד אנחנו יכולים לראות בעצמנו

דברים מהותיים שקשורים לחיים שלנו.

שנים של עבודה עם מטופלים עוזרות לי

להבין שלא משנה כמה מודעות עצמית יש

לך וכמה את קרובה לעצמך, עדיין 'דברים

שרואים מכאן, לא רואים משם'.

כדי לראות מעבר צריך

מבט חכם ואוהב של אדם אחר,

גישה חדשה שתכוון אותך להסתכל על

'התמונה הגדולה', להבין את עצמך ואת

החיים שלך ממקום עמוק ושלם יותר.

בטיפול זה בסדר לדבר על זה שוב ושוב ושוב

זה בסדר להציף את הכאב, אפילו

שזה קרה מזמן וכבר היית צריכה

לכאורה להתגבר על זה.

זה יכאב ויעלה ויצוץ שוב ושוב

ובכל פעם את תבכי

כאילו כמו בפעם הראשונה

עד שתגיע הפעם הזאת

שתשחרר את הכאב ותוכלי

להיזכר בזה בלי לבכות.

ככה זה, זו הדינאמיקה של הטראומה.

כשאת מעלה זיכרון מתת המודע

ומצליחה לבחון אותו באור קצת שונה

את משתחררת מהמקום הכואב

מזה ששורף לך את הלב והנשמה.

את מתפנה בהדרגה ולאט לאט

לשחרר את כל ההגנות והחסימות שיצרת

כדי לא להרגיש, כדי לא לכאוב, ולגלות

את עצמך מחדש.

שכבות ההגנה - שמרו עליך מהתפרקות

אבל חסמו אותך ואת מי שאת יכולה להיות.

בטיפול את לומדת להסיר שכבות שכבות

של תחבושות ותכריכים שלבשת במהלך השנים

ועדיין להרגיש מוגנת.

הזיכרון כבר לא מכאיב ומשתק כמו פעם.

הזיכרון הפך להיות סימן דרך משמעותי

בדרך אל מי שאת היום.

כבר אין בושה, אין יותר פחד או אשמה,

יש השלמה והוקרת תודה.

כשמגיע הזמן להסיר את התחבושות

את מוצאת את הריפוי.

את מבינה שכל מה שעברת עד היום

הוא מי שאת היום, יותר חזקה

יותר מודעת.

זה המקום בו את מסתכלת על העבר

בהשלמה.

זה המקום בו את מתפנה להסתכל

על העתיד מתוך תקווה וציפייה

מתוך אהבה עצמית ונכונות

להמשיך לצעוד בדרך עד סופה.

משם החיים מתחילים לזרום

בשמחה ובחופשיות.

את מגלה מחדש

את הקסם הפנימי שלך

שהיה שם כל הזמן

כמו יהלום שהתנער משכבות

רבות של אבק.

.