מכירים את ההרגשה הזו שאנחנו מאד מאד רוצים לשנות או להשתנות ולמרות כל הרצון
זה פשוט לא מצליח ? כל מיני מצבים בהם קשה לנו לשחרר, ליזום או לעשות משהו
שאנחנו כל כך רוצים?
רבים מהקשיים והחסמים שלנו קשורים להחלטות מפתח שקיבלנו בשלבים מוקדמים של החיים.
אז מה זה בעצם 'החלטת מפתח'?
החלטת מפתח מתקבלת לאחר אירוע דרמטי קשה בחיינו שלאחריו אנו מחליטים החלטה מסוג של 'לעולם לא' - לעולם לא אגיע שוב למצב הזה. כך למשל מי שננטש במהלך קשר זוגי יכול לקבל החלטה לעולם לא להיקשר באמת לבן זוג, לעולם לא לסמוך עליו, או אולי לנטוש לפני שמגיעים לשלב האינטימי וכו'.
בשלב בו מתקבלת ההחלטה של 'לעולם לא' היא מספקת לנו תחושה של שליטה שכל כך חסרה לנו באותם רגעים ודואגת לעזור לנו ולהגן עלינו. העניין הוא שבמהלך החיים אנו צומחים ומתפתחים ומגיע שלב בו ניתן לשחרר את ההחלטה הקיצונית הזו ולהמשיך הלאה, היא כבר לא משרתת אותנו ופוגעת בגמישות שלנו. העניין הוא שתת המודע נאחז בהחלטה שבאה בעקבות החוויה הטראומטית ולא מאפשר לנו לעשות את השינוי.
כזה למשל הוא הסיפור של סיגל:
סיגל, עורכת דין מצליחה ויש לה שלושה ילדים מקסימים. למרות החיים הטובים שלה היא כל הזמן בלחץ: 'אני תמיד צריכה להיות בשליטה מלאה' היא אומרת - 'אני לא סובלת שינויים, כל פרויקט חדש בעבודה מלחיץ אותי, במקום לזרום בכיף עם החיים ועם הילדים אני לא מאפשרת לעצמי להיות משוחררת וכל דבר שונה מהשגרה הקבועה מוציא אותי לגמרי מאיזון'.
אני מנסה לברר עם סיגל כמה זמן היא מרגישה ככה ומדוע קשה לה כל כך לזרום בקלילות עם החיים הטובים שלה. סיגל מספרת:
'בילדותי היה לי קשר חם וטוב עם אמי. היא היתה אמא נהדרת והייתי קשורה אליה מאד . כשהגעתי לגיל ההתבגרות אמי החלה לשתות והכל השתנה. היא הפסיקה לתפקד ואני ואחי נותרנו לפתע לגמרי לבד. באותה תקופה עברתי משבר נוראי ופעם אחת אפילו שתיתי כדורים, לא כדי לפגוע בעצמי, אלא כזעקה לעזרה. כתוצאה מכך הופניתי לטיפול פסיכיאטרי ואף אושפזתי לפרק זמן קצר במחלקה פסיכיאטרית לנוער.
פעם אחת במהלך האשפוז הגעתי בטעות למחלקה של המבוגרים. ראיתי שם אנשים במצבים מאד קשים ובחוסר שליטה נוראי. הם צעקו ללא אבחנה, נופפו בידיים, לא הקפידו על היגיינה בסיסית ומלמלו דברים בלתי מובנים. הזדעזעתי נורא, הבנתי שאם לא אתפוס את עצמי בידיים, גם אני יכולה להגיע למצב הזה ומאז חזרתי לתפקוד ונאחזתי בשליטה על חיי בכל הכוח: השקעתי בלימודים, סיימתי בגרות בהצלחה, המשכתי ללימודי משפטים, התחתנתי, עברתי את מבחני הלשכה כשאני בהריון מתקדם' וכך היא ממשיכה לספר לי כיצד הגיעה לתפקיד הבכיר שהיא מכהנת בו כיום.
אני מבינה שבגיל 14 סיגל קיבלה החלטת מפתח שמנהלת את חייה - להיות תמיד בשליטה מלאה, אחרת היא עלולה להשתגע. בזכות ההחלטה הזו סיגל בנתה את עצמה, הקימה משפחה וקריירה. היום היא רחוקה מאד מאותה נערה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליה. היום כאשה בוגרת ועצמאית שהחיים שלה טובים, היא יכולה להרשות לעצמה לשחרר שליטה ופשוט ליהנות מהחיים שבנתה לעצמה.
בזכות הטיפול, הניתוח וההבנה של החלטת המפתח שקיבלה בגיל 14, סיגל מבינה היום ש'המלחמה נגמרה' ואפשר קצת להרפות והיא בהחלט בדרך לשם..בדרך להרפות ולהינות מהחיים הטובים שבנתה לעצמה במו ידיה.