ילדים עם קשיים חברתיים, מתקשים למצוא חברים וסובלים מבדידות חברתית. אין להם עם מי לצחוק, לחלוק ולשחק. בהעדר חברים בני גילם, הם עלולים לפתח תלות בהורים ולרצות לשחק איתם כתחליף למשחק עם ילדים בני גילם.
ההורים, שטרודים בעבודה ובגידול ילדים נוספים, יתקשו למצוא את הזמן להתפנות אל הילד ולשחק עמו והדבר רק יגדיל את התסכול והתלות בהורה. לפעמים יבטאו ילדים אלו זעם וקנאה באחיהם המשתלבים יפה בחברת הילדים. הבדידות עלולה לפגוע בביטחונם העצמי ולחרוץ צלקות בנפשם.
למשחק ולתקשורת בין אישית חשיבות עליונה בהתפתחות ילדים. ביחסים עם חבריהם לומדים הילדים להזדהות, להקשיב, להתחשב, לוותר, ליזום, לארגן, לדחות סיפוקים, לשתף פעולה ועוד ועוד. כישורים חברתיים אלה אינם יכולים להתפתח באופן אופטימלי אצל ילדים הסובלים מקשיים חברתיים.
במצבים כאלה אחד מהפתרונות המומלצים ביותר הנו סיוע של חונך - סטודנט או אפילו תלמיד תיכון, הגדול במספר שנים מן הילד/ה. עבור החונך מדובר בהזדמנות טובה להתנסות בחינוך והדרכה ולהרוויח מעט כסף ואילו עבור הילד מדובר בחבר או אח גדול, אשר יגאל אותו מבדידותו, יעניק לו תשומת לב אישית ויעזור לו לרכוש כישורים חברתיים.
הורים רבים מדווחים שהחונך גרם לשינוי משמעותי ביותר בחייו של הילד והמשפחה. הוא הוסיף עניין ושמחה לחיי הילד, צמצם את תחושות הכעס והתסכול שלו וסייע לו למצוא חברים נוספים. במקביל שיחרר החונך את ההורים מן התלות והדאגה לילד והקל על תחושות האשם שנלוו לחוסר הפניות שלהם.