לעיתים קרובות אני פוגשת בקליניקה אנשים עם המון כישרון ומעט ביטחון. לעומתם אני פוגשת בחיי היומיום אנשים רבים עם מעט כישרון והמון ביטחון.
בזמן שחסרי הביטחון סובלים מדימוי עצמי נמוך, מייסרים את עצמם, מרגישים שהם לא מספיק טובים, עסוקים ומתחבטים ב'מה אני שווה', בעלי הביטחון שואלים את עצמם - 'מה אני רוצה' ויוצאים לדרך.
דפוס ידוע שמעכב התקדמות הוא הצורך להרגיש 'מוכנים' לפני שיוצאים לדרך. הגישה הזו גורמת לאנשים רבים פשוט להיתקע במקום. חשבתם פעם, למשל, כמה אנשים לא היו נולדים לו הוריהם היו 'מחכים' עד שהיו מרגישים שהם מוכנים לגמרי להיות הורים. רובנו פשוט 'נופלים' לתוך ההורות ומתנהלים תוך כדי תנועה. ככה גם החיים.
אי אפשר ולא צריך לתכנן את כל המסע מראש, הפתעות ודברים בלתי צפויים יתרחשו תמיד, אבל אפשר בהחלט להתקדם תוך כדי תנועה. מחשבות לא יוצרות את המוכנות שמייצרת העשייה ועל כך נאמר - 'אין חכם כבעל ניסיון'.
גם במסכת אבות, מודגש כי חכמה שאינה ניזונה מניסיון מעשי הנה תלושה וחסרת קיום וכך נאמר - 'כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אינן מזיזות אותו ממקומו'.
כדי לצאת למסע לא צריך להכיר מראש את כל המסלול, החיים הם דינמיים והדרך תעבור שינויים והתאמות. .
מומלץ לשים את כל החששות והפחדים בצד ופשוט לעלות על הדרך והיא כבר תוביל אותנו כי 'כשיוצאים לדרך מגיעים למקומות נפלאים'.
בהצלחה!