חוק ההתפתחות, מטעה מאד את העין החיצונית. החוק אומר שכל דבר שהולך להיות גדול וגבוה בסופו, יהיה מאד לא מפותח בתחילתו. כך מזרע קטנטן יצמח עץ גדול וחסון, פרי מר בראשיתו יהיה מתוק בבשלותו וילדים יהפכו לאנשים.
שעה שעגל בן יום כבר יודע לעמוד, ללכת ולחפש אוכל, יחלפו שנים רבות עד שהתינוק יהפוך לאדם עצמאי, אבל עם החינוך הנכון לא יהיה גבול ליכולת הצמיחה וההתפתחות שלו.
חינוך ילדים הוא מעין מבצע ניקיון לחיים. ילדים הם כמו יהלומים שנפלו לבוץ. תפקידנו כהורים וכמחנכים להוציא את הילדים מן הבוץ, לנקות, להבריק, ללטש - ואז הם ינצנצו כיהלומים.
לכל ילד יש דרך חינוכית שמתאימה לו ומעולם אין להתייאש ממנו. אנשים מוצלחים, יצירתיים ופורצי דרך התחילו כילדים נועזים ופוחזים, שהחינוך הנכון עיצב ובנה אותם.
מספרים שקין, הרוצח הראשון, דקר את הבל בכל חלקי גופו, כי לא ידע מהיכן יוצאת הנשמה. כך באלף אלפי הבדלות יש לנהוג בחינוך ילדים – יש 'לדקור ולדקור' בכל מקום, כי אין יודעים מאין נכנסת הנשמה.
כל אדם הוא נשמה,' חלק אלוקה ממעל '. ילדים הם נשמות גדולות בגוף קטן – צריך לטפח את האנרגיה ואת הרצון שלהם, קרי, להגדיל את הכלים שלהם כדי שבבוא היום יוכלו להכיל כמות גדולה של שפע ואור.
כאן מתקיים חוק נוסף: גודל האור כגודל החושך. בהתחלה, כאשר הכלים גדולים ועדיין לא מלאים באור, נראה לכאורה הרבה 'חושך' בילדים שלנו, שיבוא לידי ביטוי בשובבות, חוסר גבולות, תזזיתיות
ועוד, אלא שצריך להבין שפוטנציאל גדול מחייב כלים גדולים, כלים שיהיו מוכנים לקבל את האור.
האור הוא תולדה של החושך, ככל שיש יותר חושך, כך יגיע יותר אור. ילד שאיננו מושלם, אבל בעל תאוות גדולות וחזקות, יזכה להרבה מאד שפע ואור בהינתן החינוך הנכון.
בקיצור ולעניין - אמונה, התמדה וסבלנות מחוללים פלאים בכל תחום ובחינוך ילדים עד כמה וכמה.
מקסימום - נצליח!