אנשים רבים מגיעים לטיפול בגלל חרדות. חרדה זה משהו שקשה מאד לחיות איתו ולכן היא 'דוחפת' אנשים רבים להגיע לטיפול ולעשות שינוי בחייהם.
אז מה זה בעצם חרדה?
מדובר במחשבות שליליות, מטרידות ומעיקות על דברים מאיימים ומפחדים כגון "משהו רע הולך לקרות', או 'אני תיכף משתגע/ת' ובמקרים חמורים יותר מופיעים גם התקפים פיזיים של ממש , כלומר דקות או לפעמים שעות של מצוקה פיזית קשה - קשיי נשימה, דופק מהיר, מחנק, זיעה, בכי בלתי נשלט ועוד. 😱😱😱.
התקפי חרדה הם סיוט מתמשך, חוויה נוראית של חוסר שליטה וחוסר תקווה, כאשר האדם נסער מעוצמת החוויה הפיזית הבלתי נשלטת, המוח מיד מתחיל להגיב - מה קורה לי? מה זה אומר עלי? אני חולה? אני משתגע? ואיך לעזאזל אפשר לשלוט בזה ולהפסיק את זה?
לרוב, די בהתקף חרדה אחד כדי להתחיל לבסס פחד תמידי מהתקף נוסף. פחד שמלווה את החיים שהשתנו ברגע אחד. את/ה פשוט מפסיק לסמוך על עצמך וכשאנחנו לא סומכים על עצמנו, תחושת הביטחון מתערערת ואנחנו מתחילים לאבד אחיזה בעולם. ☹️☹️☹️
למה מופיעה החרדה ועל מה היא יושבת?
מניסיוני לחרדה יש שלושה גורמים עיקריים.
טראומה שלא עובדה: קרה לנו משהו, עברנו חוויה מאד קשה כמו תאונה או אובדן והמשכנו הלאה. למה המשכנו הלאה? כי חשבנו שאנחנו חזקים, כי זה חולשה להראות חולשה, כי אנשים תלויים בנו וכו' וכו'. העניין הוא שהחוויה הקשה, התמונות, הרגשות עדיין שם מחכים ליחס ופורקן ואם לא נתנו להם במודע את תשומת הלב הראויה, תת המודע ידאג להחזיר אותנו לשם שוב ושוב, עד שלא נוכל להתעלם מהם יותר. במקרים הקיצוניים זה יופיע דרך הגוף, בהתקפי חרדה שנחווים באופן פיזי לכל דבר.
2. אורח חיים מתמשך שאיננו נכון לנו: אם למשל מאד חשוב לנו זמן אישי לעצמנו, אבל אנחנו עובדים בעבודה תובענית ביותר במשך רוב שעות היום, הנפש במצוקה ואם לא נקשיב לה המצוקה עשויה לעבור אל הגוף בתגובה של התקף חרדה. כך גם לגבי זוגיות שאיננה נכונה לנו או כל תחום אחר בחיים.
3. רגישות יתר: מכירים את האנשים האלה שנכנסים למקום מסוים ומרגישים מיד את האווירה שבחדר? שחווים את האחרים ללא פילטרים או הגנה? שמתחברים בקלות לקושי ולסבל של האחרים? אלו אנשים רגישים מאד, הם מועדים לתחושות וביטויים של חרדה שהם קולטים מן הסובבים אותם
ועליהם ללמוד להפריד ולווסת את רגשותיהם.
כך שאם חוויתם דברים לא קלים והמשכתם הלאה מכוח השגרה, אם אתם בכיוון שאיננו נכון לכם או רגישים מדי ולא עצרתם לרגע לטפל בעצמכם או לחשב מסלול מחדש, הגוף שלכם יתחיל להתריע והוא יחייב אתכם לעצור ולהתייחס למה שעובר עליכם. ובהקשר זה כבר נאמר - ' מי שלא מקשיב לגוף כשהוא לוחש - ישמע אותו כשהוא צועק'.
התקף חרדה שמופיע, כאמור, בדרך כלל בתקופות של לחץ ומשבר או לאחר טראומה שלא עובדה, מאפשר לגוף לפרוק את המתח שהצטבר. בעקרון מדובר דווקא בהתפתחות חיובית שמשחררת קצת את הלחץ ומתריעה שיש משהו שצריך לטפל בו, אבל זה מעולם לא נתפס ככה בגלל הפאניקה ואובדן השליטה שמתלווים אליה.
אז מה עושים?
ניתן למצוא פתרונות נקודתיים להקלה על התקפי חרדה כגון - עידוד עצמי ודיבור פנימי, שתיית מים, נשימות, הסחת דעת או ריכוז בדברים שדורשים תשומת לב ספציפית (מה שנהוג לכנות 'קרקוע') , אבל הדרך הטובה ביותר לטפל בחרדה באופן יסודי יותר היא באמצעות טיפול שורש בסיוע של אנשי מקצוע מתחום ה - CBT.
CBT
הנו הטיפול היעיל ביותר לטיפול בחרדה ובהתקפי חרדה. מדובר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. בפן הקוגניטיבי עוסקים בבדיקה ותיעול של דפוסי החשיבה ובצד ההתנהגותי מסגלים הרגלים בריאים בהתאם, אבל העבודה העיקרית מתבצעת בשינוי המחשבה. וזאת למה?
כי בעצם החיים מתנהלים בתוך הראש שלנו, המחשבות הן שיקבעו אם חיינו יחוו על ידנו כגן עדן או גינהום. בבסיס החרדה קיימות מחשבות שליליות שמטפחות אותה ומזינות אותה. שינויים במחשבה ובתודעה, הם הפתרון האמיתי והם שיביאו לשינוי ולשיפור ההרגשה גם בטווח הרחוק. 💪😊💪😊💪
. אז איך יוצרים את השינוי הזה?
מדובר בתהליך שכולל מודעות עצמית ומחשבות על המחשבה.
בגדול עושים זאת בארבעה שלבים. שלבים שניתן ללמוד וליישם.
1. זיהוי המחשבה שיצרה את הפחד ולהפוך אותה לכללית וחיובית יותר. 2. הטלת ספק במחשבה. (הדרך הקלה ביותר היא פשוט לשים סימן שאלה בסופה). 3. מציאת עדויות סותרות למחשבה. 4. הגדרה ותרגול של מחשבות רצויות יותר.
לדוגמא: נגיד שיש מצב חירום (קורונה) , אני בודדה, מובטלת ומרגישה שסוף העולם הגיע. 1.זיהוי המחשבה שעומדות בבסיס החרדה: סוף העולם הגיע /אני עומדת להשתגע. הפכתי את המחשבות האלה לכלליות וחיוביות יותר: העולם במשבר ועובר תקופה לא קלה. העולם ידע משברים בעבר ויצא מהם. המצב הזה משפיע גם עלי. עברתי כבר משברים בחיי ויצאתי מהם . ממשברים אפשר לצאת מחוזקים. בכל משבר יש הזדמנות.
2. הטלת ספק במחשבות: האם סוף העולם הגיע? האם אני באמת הולכת להשתגע?
אולי יש גם משהו חיובי במצב החדש?
3. עדויות סותרות למחשבות: האם באמת סוף העולם הגיע?
כנראה שלא, השמש עדיין זורחת, הצמחים עדיין צומחים, האוויר נקי, בעלי החיים מרגישים טוב, הציפורים עדיין מצייצות בחוץ. ילדים נהנים מזמן איכות עם הוריהם, קצב החיים אולי הואט וזה אפילו קצת נעים.
מה כן יש? יש נגיף ואפשר להיות חולים. אבל רוב האנשים לא חלו וגם לא יחלו. אלה שחלו או יחלו קשה הם בדרך כלל אנשים מבוגרים עם מערכת חיסון חלשה ומחלות רקע. וכך הלאה...
האם אני באמת משתגעת?
כנראה שלא. אני עדיין מתפקדת, מבחינה בין דמיון למציאות, מדברת בהגיון, ממשיכה להוות עוגן עבור הילדים שלי. יש פער עצום בין חרדה לשיגעון. וכך הלאה - עוד ועוד מחשבות סותרות למחשבה המפחידה.
4. הגדרת מחשבות רצויות יותר כמו למשל: אני לא לבד, דברים לא קורים סתם. יש סיבה ומשמעות למשבר הזה, יצמחו ממנו גם דברים טובים. אנשים ילמדו להעריך מה באמת חשוב בחיים, יעבדו יותר מהבית, ימצאו דרכים מגוונות לחיות קצת אחרת וכו'.
אני יכולה להפיק מהמשבר הזה את המקסימום. יש לי הזדמנות לעשות בבית את כל מה שתכננתי לעשות כשיהיה לי זמן, ואיזה כיף, הנה יש לי זמן - לסדר, לנקות, לצייר, לכתוב, ללמוד, לקרוא, לשחק עם הילדים, לראות סדרות, זמן איכות עם הבעל וכו' וכו'.
באופן כללי משברים מוציאים אותנו מאזור הנוחות שלנו, מאפשרים לנו לעשות דברים חדשים, לחשב מסלול מחדש, לגלות שאנחנו הרבה יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים שאנחנו.
חשוב להבין שכל דבר שקורה לנו, קורה כדי שנלמד ממנו ונתפתח. יש פוטנציאל למידה גדול מאד בחרדה והוא לעצור רגע ולבחון את חיי, לוודא שאני אכן במסלול הנכון, ללמוד לזהות את המחשבות השליליות ולטפל בהן.
רוב הבעיות שלנו אינן נובעות מן המציאות אלא מהאופן שבו אנו תופסים את המציאות ולכן די בשינוי המחשבה לשנות את החיים. אז אם אתם חווים חרדה וזה מאד מאד מפחיד - דעו שיש אור בקצה המנהרה ומחכות לכם תובנות משמעותיות ודברים טובים בהמשך הדרך.